חרדה מפחיתה את איכות החיים באופן משמעותי, וזה עוד לפני שאנחנו בודקים את התוצאות הישירות של חרדה בזמנים שונים.
איך אני יודעת את זה?
כי המשפט "קיבלתי את החיים שלי בחזרה" חוזר על עצמו בכל סיום מוצלח של טיפול בחרדות.
אין דבר שנשמע לנו יותר טבעי והגיוני מלהיות קצת בחרדה לקראת בחינה.
במיוחד אם מדובר בבחינה משמעותית כמו בחינת בגרות, מבחנים אקדמיים, בחינות הסמכה או בחינות קבלה.
טבעי – נכון, זה מאד טבעי להתרגש מאד לקראת בחינות משמעותיות, ואצל רבים גם טבעי להגיע למצבי חרדה.
הגיוני – להתרגש – כן, חרדה – ממש לא. אפילו להיפך.
זה ממש מנוגד להגיון, והרי ההסבר ההגיוני J :
בחינות כמו בחינות בגרות או בחינות אקדמיות שונות, בסה"כ באות לשקף את הידע שרכשנו במהלך הלימודים. ובסה"כ – ישנן שתי אפשרויות:
האחת – שלמדנו, הבנו וקלטנו היטב את החומר, ואז יש לנו את מה שנדרש כדי להצליח בבחינה.
השנייה – שלא למדנו, או לא הבנו, או לא קלטנו היטב את החומר – ואז אין לנו את מה שנדרש לכך.
בכל מקרה – לחץ לא יקדם אותנו לקראת המטרה – לעבור את המבחן בהצלחה. בטח שלא חרדה.
אז אנחנו יכולים להסכים שזה ממש לא הגיוני להיות בחרדה לקראת בחינות, נכון?
אז למה בכל זאת אנחנו נלחצים עד כדי חרדה?
יכולות להיות לזה המון סיבות, ולא ניכנס כאן לכולן, אבל אפשר להתבונן על בית הספר – שמבקש מאיתנו להבחן במגוון רחב מאד של תחומים, ו"מקטלג" אותנו מגיל צעיר ל"בסדר" ו"לא בסדר", "טוב" ו"לא מספיק טוב", על סמך יכולות שהפגנו בתחומים כאלו ואחרים.
תסכימו איתי שלא הגיוני שכל הילדים ילמדו ויצליחו באותה מידה בחשבון, שפה, ספורט, מלאכה, ושאר התחומים הנלמדים?
בשלב הזה הילד מתחיל לקבל מושג של "אני צריך להיות יותר טוב גם במקומות שבהם ממש קשה לי, ואולי אפילו ממש לא מעניין אותי". זה, אם יש לו מערכת תמיכה סבירה. אבל בהרבה מקרים, ההורים מביעים אכזבה אם ילד לא מצטיין בכל המקצועות, ויכולים להעביר מסר לא מודע של "אתה לא מספיק טוב", ואפילו "אנחנו אוהבים אותך פחות כשאתה מביא ציון פחות טוב ב...".
בשלבים הבאים אנחנו כבר מאמצים את המסרים שהגיעו אלינו ממערכת החינוך, מההורים ומהסביבה, ומעמיסים מערכת של ציפיות לא רציונליות על עצמנו, שקשורות בהצלחה או בכשלון שלנו בבחינות שונות שאותן אנחנו עוברים בחיים.
נחזור לשאלת ההגיון – הסכמנו שלא הגיוני להיות בחרדה לקראת בחינות.
אז מה כן הגיוני?
הגיוני להיות מודע למה אנחנו יודעים ומה אנחנו לא יודעים, להגיע לבחינה במצב שמכיר בידע שלנו, ולתת לעצמנו להיבחן בצורה נינוחה ומאפשרת לידע שרכשנו וצברנו לבוא לידי ביטוי במיטבו.
אני יודעת שזה נשמע בלתי אפשרי למי שמכיר את עצמו עם חרדות בבחינות.
אבל אני גם יודעת, בודאות, שזה אפשרי.
לא משנה כמה פעמים כבר חווית את החרדה הזו, אפשר להשתחרר ממנה, יש לך אפשרות לנהל את עצמך ואת תקופת הבחינות בצורה שונה, ולחוות גם ש"קיבלת את החיים שלך בחזרה".
זה לא במקום ללמוד לבחינות, לזה עדיין לא מצאתי פתרון J
אבל כל הלמידה נראית ומורגשת שונה, כשהידיעה שבקצה הלמידה הזו יגיע רגע המבחן, בחוויה של חופש מחרדות!
איך עושים את זה? בטיפול אנרגטי-תודעתי בשיטת "האמת הפשוטה" אנחנו מזהים את הגורמים לתחושות החרדה, ומשחררים אותם בעדינות אך בנחישות.
אז מה נותר עכשיו לעשות?
לבחור –
להגיע לבחינה הבאה עם החרדה המוכרת, המתישה, מלחיצה וכן, גם מפחיתה את סיכויי ההצלחה,
או לבחור כבר עכשיו במרחב חדש – מרחב של בחינות ללא חרדה, ו"לקבל בחזרה את החיים".
נורית צורגיל - מומחית לטיפול אנרגטי ויצירת מציאות.
מפתחת שיטת "האמת הפשוטה" לריפוי ויצירת מציאות.
בעלת נסיון רב בטיפול באנשים בשיטות שונות - במגע (שיאצו, ריבאלנסינג ועוד), אימון בשיטה האבולוציונית, רייקי ותטא הילינג.
